Poetry_Arfiley-Dikaon_Turn off the Light My Girl

Poetry_Arfiley-Dikaon_Turn off the Light My Girl:

 "
Turn off the Light My Girl





מסכת שנייה – ערפילי דיכאון משוטטים חופשי


כבי את האור ילדתי
 


חלומות מוזרים
והם באים להשחיתני, זאבי שלי.
קולות זרים,
והם באים עלינו לכלותנו, דוב שלי.
יללה ארוכה,
באה וחותכת, מנסרת את שלוות נפשותינו, ילדתי שלי.

יבבה צרודה,
זו שבאה וניסתה לקרוא לי אתמול בקול עוגב,
אני שומע זרים מקירות חדרי
באים ומטפסים על הנברשת, על המנורה,
כבי את האור ילדתי
אני לבדי לבדי לבדי.

נאקת שיר מינורי
מזייפת, כ"כ מוזרה לי עכשיו,
אני שומע צריחת עטלף –
כבי את האור!
הנה היא באה, מנסה שוב להתקרב אלי –
טרוף אותה, זאבי!

אולי זה אני במראה –
אבל מי הם הזרים הללו?
קולות שבר באים ועולים מגבי –
אוו אלי... אתם?!?
כבי את האור ילדתי
הם שברו את הכלים והלכו, הדם כבר זב.

הם קרבים ובאים,
אני חוכך בדעתי
והם קרבים ובאים,
קראי לי עוד פעם ילדה אפורה!
כ"כ קרוב אלייך
אבל מה לאלו לאלו פה...?!?
ואני כ"כ קרוב אלייך
אני שוכח את עצמי

קראי לי עוד פעם ילדה, הרבה הרבה...
ואני כבר שוקע לי
ואני כבר נשכח לעצמי
אני כבר שוקע לי
קראי לי
חבקי את גופי
עטפי אותי
חתכי אותי ילדתי שלי!

קולות מוכרים
אמרו לי פעם, והם עדיין חוזרים...
קוראים לי:
"רואה אותך... בוכה".
קולות מוכרים
חשקו בי, והם עוגבים עלי שוב.

ביתךֽ הכחול
זיכרון שנדחף בשאון גדול
מובל מושפל במסתוריות שתיקתך,
ביתך הכחול
נדחף אלייך,
דברי אלי עוד ילדתי הקטנה סתורת תלתלי פרא.

חוזרים גם הם
חוזרים אלי כקולות הים העצבני הזה,
וכשחריקות ספינות על משברי מוות
עם שוטי עבדים חברו,
כ"כ קרובה את אלי –
אני רואה אותך שולחת יד ילדתי.

ואני כ"כ קרוב עכשיו
ואני כ"כ רחוק,
מה אני עושה פה ילדתי?
אני במלכות הכפור,
חלומות מוזרים...
והם באים להשחיתני.

והם קרבים ובאים,
אני חוכך בדעתי
והם קרבים ובאים –
קראי לי עוד פעם ילדה אפורה,
כ"כ קרוב אלייך
אבל מה לאלו פה...?!?
ואני כ"כ קרוב אלייך
אני שוכח את עצמי
קראי לי עוד פעם ילדה, הרבה הרבה
ואני כבר שוקע לי
ואני כבר נשכח לעצמי.

אני שונא את האור, מסנוור אותי,
כבי אותו, כבי את האור ילדתי.


 "