Poetry_Arfiley-Dikaon_Random Dogs and Humans:
"
Random Dogs and Humans
מסכת שנייה – ערפילי דיכאון משוטטים חופשי
אנשים וכלבים מקריים
רואה כאן הרבה צללים
מבחין תוך כדי עיסוק כלשהו
בהרבה דמויות נעות.
בני אדם, אנשים, כלבים עוברים מלפניי,
אני עובד פה שעות נוספות,
אני גם יושב וצופה שעות נוספות -
יש פה תנועה מוגברת,
יש פה הרבה לראות.
ביום הם גִצים רצים
בלילה צלליות מתנועעות בשיכרון,
ככה הם האנשים
ככה הם בני האדם
ככה הם – כולם אותו הדבר...
חוץ מהכלבים!
החיזיון הוא קפוא,
טיפות קרח של אלגנטיות, סולידיות, דיסקרטיות
ועוד כמה פנינות מהסוג הזה
עוטפות את החיזיון הנ"ל:
אישה מבוגרת מאופרת מגונדרת,
אישה עם שדיים גדולים מולי עומדת
אבל בפרופיל
והיא מדברת, צועקת, מקשקשת מרכלת,
ואני כבר לא רואה ולא שומע,
היא שותקת??
דוד צְחוֹקְטוֹב צייר ושחקן מבוגר מדופלם
מחפש כאן אושר בשעות הפנאי.
מבוגר מדי וגם צעיר מדי
אז ככה הוא מופסד וגם מקווה כל יום מחדש.
סוכן ביטוח של מיליונרים
עובר מחייך בין השולחנות,
סוכן סתום בעין שמאל
מחייך בימין, מנסה לסחוט עוד כמה פוליסות רקובות.
נכנסים, חולפים, מרחפים ממש
זוג עליזים
חיזיון קליל, לאנשים הצופים יש בידור לרגע
זוג סוטים.
הם ניגשים אלי, "אתה נחמד"
נותנים נשיקה
מציעים לי פרחים לבנים להרחה.
אנוש שמן מלוכלך מסריח, מלא עשן
מציע לי צחוק קולני מלא רחמים,
מחפש אותי בין ענני העשן
רוצה לספר לי על ימיו האבודים,
אני בורח, מתמרן בין הכיסאות
אני מלצר ואמור להגיש לשולחנות
שמן חולה הולך למות על השולחן שלידי לבד לבד.
כלב דלמטי עיוור וגם חרש
מסתובב בין הכיסאות והשולחנות,
חוט קשור לו אל צווארו
הוא גוררו בהליכתו אחריו, בלי לדעת מה לצפות.
וכרגיל הוא מסתבך באחת מרגלי הכיסאות
מסתובב, כמעט נחנק
עד שבא מישהו לחלצו,
דורש מתנת רחמים
ושב לסורו.
"
Cosmos NonAll Fool Forever I was a risk , a dark blue note , that was written by some God on his seventh day life , I came to this world shaped as a knight without a sword & without a horse , I traveled the sees in my mothers' whoom and came to be the Amsterdam hellowin day Fool forever ., I used to sing and play my guitar , I was a poet as well , but all I ever was ,I am and ever will be . . .
No comments:
Post a Comment