26 December, 2010

Poetry_Arfiley-Dikaon_Cheers-Hymes

Poetry_Arfiley-Dikaon_Cheers-Hymes:
 "
Cheers-Hymes





מסכת שנייה – ערפילי דיכאון משוטטים חופשי

 
שיר תהילה, השתתפות ועידוד לכל מי שחושב שהוא זקוק לכך

 

השמים בהירים כל כך
ים – רקיע, זכוכית – ברק
לחשוב שאין אף זוג עיניים שיוכל לראות
ואז ירדו ערפילי שאול
עוטי רעמים ברקים ואור,
סיבה טובה לרגוז
סיבה טובה שמשהו ישפך על ראשינו, ייטוף.

וכך, בלי שום עזרה של אלים או אדם,
החליטו הכלבים, בני תחש וזאבים נוטפי דם,
למרות התיאבון והרעב שלא נשבר,
לחכות חשבו בני התשחורת, ונשארו במאורתם.

חבורה של שוטים ישבה מסביב למדורה,
בינות לצללים, רשפי האש הניתזים והגיצים הלוהטים
יכולתָ לראות גם את עצמך – אנוש עלוב.

"הוא" רכב על סוסו השחור בהדר ובמלכות
עובר על פני מאורות, כוכים וחורים של חיות,
ואלו, ולוּ במבט של שמץ עונג ושמחה דאגו
על פרצופיהם הנלוזים לא להראות.

דממה נוראית שררה אז בסְפָק, ופתאום!
את האוויר חתך קול רעש איום ונורא:
צהלת פחד של סוס שראה את הסוף בעיניו
וקול שבר של אדם שגסס...
קול של בשר ודם שהלך לעמיו.

עכשיו, כשמי הנחל התאחדו עם הים
ומים מתוקים בוססו מוססו במלח זר,
נראה הרקיע בהיר כל כך
לחשוב שאין אף זוג עיניים שיוכל להבין את שקרה.

וכך, בלי עזרה של אלים או אדם,
יצאו הכלבים בני תחש וזאבים נוטפי דם,
שטפו את השדות העמוקים וכל הבר,
דהרו למרחבי החופש, הפרא ותחושת הקלה לכל – האיום הוסר.

ואותם פרצופים שלא העזו להראות
ולו שמץ של עונג ביום של אפלה
מלאו שמחה אושר ודם!
רצו אחוזי עווית
מלוהטים בתאוות נקם!

"

No comments:

Post a Comment