26 December, 2010

Poetry_Arfiley-Dikaon_Bitter Jammed-Memory

Poetry_Arfiley-Dikaon_Bitter Jammed-Memory
"
Bitter Jammed-Memory 




מסכת שנייה – ערפילי דיכאון משוטטים חופשי


זיכרון מבולבל בטעם מר


 
ושוב הוא מביא את ילדו לידי בלבול.
מה קרה?
והוא בסה"כ אמר מילה טובה.
נכון, אחר כך הכה בפניו...
בעצם אפילו סטר בחוזקה,
אז מה?

מעגל של שיכורים התנודד בסדר מפתיע,
זונה נלכדה בפנים.
הפרצופים השמנים האדימו בתאווה,
צווחות ונחרות אימים באו לכָבשה,
זונה נלכדה בפנים.

מעגל מטורף של בריונים החל מצטמצם למרכז,
זונה פשוקת אברים נלכדה בפנים
ושוב הוא מביא את ילדו לידי בלבול
ושוב הוא שם... מציץ כמו תמיד.

האבא שלו הוא מפוקח
תפור הוא בנחשים שורקים,
היום הוא מתאים לחמור
מחר הוא מתאים לנמר.
בגיל חמש עשרה סידר הילד את אביו –
במקום לציית לפקודה סטר על פרצופו המופתע.

שנים לאחר מכן,
הבן רוצח את האב כל לילה,
שנים רבות עברו
הבן מסתיר איזשהו סוד
לבו מרשרש ביום, מרגיש אשמה לילה לילה.

וככה זה לפעמים גם חוזר
וככה לפעמים זה עושה טוב:
מעגל מטורף של בריונים
וזונה פשוקת אברים,
והוא ילד שמביט ורוצה
ושוב הוא שם... מציץ כמו תמיד.

האבא שלו מתחיל לבוא בימים
והוא כבר אחרי שני התקפים,
עברו שנים ולבו עמוס שומנים.
הוא, האבא עדיין מפוקח
תפור הוא בנחשים מלחשים:
היום התאים צעדיו לשועל
לבש אדרת, פניו מסכה,
מחר הוא לוחם, שורף שבויים
חוזר גיבור, עטור זרי יקינטונים.

הנה כבר סוף כל הימים והבן לבד
מתכונן לשינה, מבצע רצח שקט ונרדם בשלווה.

"

No comments:

Post a Comment