"IshLucifaer 5 MASSAA.PO 1 / 04 / 1994 f j SecondFoolYears'Day ~ Qd איש לוציפר
מסע
מסע
נִפגשו בּעת מסע
--מי אתה ?
היא שואלת
--The anyone you want me to be,
הוא עונה
--וּמי את ?
הוא שואל
The somebody you wish I'll be...--
for a moment, and then...
maybe for now on
היא עונה. .,
וּמתוק מתוק מתוק הרגע
נמשכוּ והתאחדוּ
ונפרדוּ לידי המרחק הקבוּע
והחלו מדבּרים
שוּב ;
היא אומרת שהוּא אבּיר ,
היא חושבת על האורגזמה
ואומרת שהוּא מנצח
...על התזמורת שלה ,
היא מספּרת לו והוּא מקשיב
שמנגנים בּה אלפי חיילים
וכֻלם ממוּשמעים לרצונו ,
הוא אומר לה שהוּא חושב
שהיא וחייליה חזיון רצונה ,
שהוּא חלום והיא המוּסיקה ,
הוּא שומע קולות גבוהים
שאיש לא יכול לקלוט
הוא שומע צרחות
שאדם לא יכול לפלוט ,
מתח נקשר בּין מחשבותיו וחזיונותיה
הם נמשכים בּכּח קיסמו
של חלום מיפגשם
והם מתקרבים שוּב
לוהטים
וּכהרף הרגע
נכווים ,
היא כּואבת ונשרפת
הוא מתאייד
בּזרם מחשבות בּלתי פּוסק ,
היא נדחית מכּח הנתינה
ומתייבּשת מתמוגגת
לאפרי האדמה ,
הוּא מתנדף מכּח רוּחו
חסר משקל חסר משיכה
לאדמה המתרחקת .
עובר לילה
חולף יום
בּא לילה
ואור צפון בּחצות יממה
משרטט שבילים
בּאדמה רדוּמה
רוח אקראית אוספת פּירוּרים
מרכּיבה שברים
ומאחה אאוּרות אבוּדות
לזוג טיילים תמים ;
ממשיכים יחדיו
מסע לעתיד
שנולד בּתודעתם הרדוּמה ,
קרובים ושותקים
הם פּוסעים מתוּנות
והדממה הולכת ורועשת ליבּותיהם
והולכת וּמתגבּרת
כּגל השביעי בּגילגוּלו האחרון
לפני התנפּצוּתו בּמישבּרי החוף ;
מבּטיהם מקבּילים
ועיניהם משקפות אופק אחד,
פּניה רכּות ונוחות
מסתירות שלווה וחוסר צפּייה ,
קווי מצחו החרוּשים מתוחים
מגלים ליבּו
רוחש סוער ,
וסופו שהוא מסנן לוחש
--מספּיק עם משפּטי השקט הארוּכּים !
והוא זועק
--די ! !
היא מפנה מבּטה
לא אומרת מילה
עינייה תוהות , לא מוּפתעות
וּמעווה פּנייה בּשאלה ,
-- עכשיו אני זוכר וזוכר
אני לבד ואת נעלם ,
ואני רוצה לחבּר אתמול למחר
הוא יורק בּחופזה
כּמו אצה לו מחשבתו לפניו
והוא רודף מילותיו ;
והיא שואלת בּתשוּבה
--וּמי אתה עכשיו ?
והוא עונה
--רק זמן . . .
ריק מעכשיו
וחופשי ממך
ויתום מאהבה .
ונסחף וּמוסיף
--אני אחראי לסופים
אך לא לכּאב ,
אבל עכשיו אני איש
אלמוני וּמקרי
שמת להעלם . . .
בּך .
ושוּב נפגשים
והוּא נשאב לחיקה ,
אובד בּגאונו
מוּצף חדווה
הוא שואף כּמוה
להעלם לאחד ,
אך צובר הוּא גובה
וטועם פּיסגה ,
גאווה לוחכת אהבה
ואתמול חוזר
מנצח
שולט
משקיף מהצד .
וסופו
שמאבּד הוא מגע
עם טבע
שלא רוצה דבר
ולעולם לא טועה ,
עם טבע
שלא עושה ממש
וקורה קורה וקורה ;
וּמתוק מתוק וּמשכר הרגע
משקר לאמת
מעימות לתשוקה
מרגע שלפני אהבהנ
לגאווה
לבּדידוּת איוּמה .,
מתוק מתוק שכּרון רגע
שקר אמת שקר
נכון .
הוּא חייב לקוּם וגם יכול
עצוב ורציני
אוסף כּח מכּעסו
ההולך וּמתעצב
למפלצת זיכּרון
מאוּפּקת וקפוּאה
בּנקוּדת רתיחה נצחית וקבוּעה .
עוברים עידנים
והוּא רק עכשיו
נכון וקבוּע
וזוכר בּלי עבר
וחולם בּלי עתיד .
להקת פיות
שהיוּ בּנות חווה
מרחפות סביב מחשבתו
רקוּד איטי
ולא נוגעות ,
ופתאום
מוצאת המפלצת עצמה אומרת
מילים הנאמרות אליו
אותה עת ממש
מפּיותיהן לתוככי נשמתו השכוּחה
--כֻּלנוּ משחקים
על מיטב גורלנו
בּתרדמת נצח
ואיננו בּוראים דבר
וכלום קורה ,
--And . . .
We'll be whatever we loose
And . . .
We'llove nonever we choose .
"
No comments:
Post a Comment