26 December, 2010

Poetry_Arfiley-Dikaon_Was Bad

Poetry_Arfiley-Dikaon_Was Bad
"
Was Bad 




מסכת אחרונה – ישחקו נא הגבירות הנכבדות לפניי
  
היה לי רע

  
היא הלכה והיה לי רע.

היה לי רע תקופה ארוכה,
בשבילי ששה שבועות זה הרבה וארוך ואפילו אין סוף.
דווקא אז אחר לבוא החורף המר
וכך הרגשתי שאפילו לסבול לא נותנים לי עד הסוף,
כמו אומרים צוחקים לי:
"דווקא כשרע לךָ, טוב ויפה בחוץ".
כמו אומרים לי: "לא תזכה לזה מחמדי".

אבל היה לי כל כך רע,
שגם רעש אדמה לא היה יכול להוסיף שחור לאפלה שלי
וגם מזג אוויר של סערת הוריקן, כמוהו כצמר גפן.
אז מה לי ולמזג האוויר, הא?!
אז מה לי ולתנאים בחוץ, אה?!
היה לי הרבה רע,
וזה היה אחד הטובים עד אז.

"למה?"

כי סבלתי לבד, בלי הסברים,
בלי ציניות תגובתית של אותה "מתאבדת" שהלכה לה.
כי סבלתי עם הרבה רחמים עצמיים,
בלי לתת דין וחשבון לעצמי ולהכות את עצמי: "מה ולמה".
אכלתי את עצמי על הרבה דפים של נייר
ונהניתי מכל רגע של סבל.

היום כשאני איתה שוב
(היא חזרה בינתיים)
אני רגוע, חש בטוב.

היום כשאני איתה אני יודע
כמה שהיה כל הרע ההוא – טוב.


 "

No comments:

Post a Comment