Lyric_PROPHECY

Lyric_PROPHECY:
"IshLucifaer {c} prophecy   l  Œ  איש לוציפר   ©    5 2 /1991



PROPHECY



פעם , מתישהו
באיזה עידן
בים אינסוף של זמן
בא אלי נסיך,
מי אביו לא אדע,
ירד מסוסו הנהדר
חייך בבישנות
וקרב אלי,
כרע על ברכיו
למרגלות ערסלי
והניח ידו על אזני;
אמרתי לו בחטף
-זה חלום ...
-זה אתה ...
-זה הוא ?!?
והוא המשיך
לחייך בבישנות
ולא ענה לי,
קרב את פיו
ולחש באזני :
אסור לכתוב את האמת
    על מה שצוייר
    כי לא יכול היה להאמר,
    מחריד ומזעזע לדעת
    את האמת המתהווה
    את מה שיקרה ;
  אם עיניים להם
    ייראו,
  אם לב להם
    ייכאבו
    את רעידת האדמה בלב העולם,
    את זעקת הייאוש בנפש האדמה,
    את הרחם המשתוללת בנשמת התקופה;
  אם לא,
    יעברו את הזמן
    שהם מודדים
    כמו לא היו.,

כי אין נביאים של זעם
    בזמן של היום,
    שצועקים מהפה
    את המיית הלב ;
  כי  אסור לכתוב
    בלבן ושחור
    את אותות האסון שמתלבה
    בתחתיות שאול
  כי  אסור לתאר
    את האסון שמבעבע
    בליבו של הכדור
  כי  אסור לחלום
    הנבואה העיוורת
    בעומק התרדמה המאיימת
  כי  אסור להראות
    לעיניים הקהות
    את מראות הנשמה הצלולה
    היודעת ורואה
    ללא זמן,
    ללא אור.



העולם הזה כל כך חמוד
    משומן שנשפך על גדותיו
    לחנוק את ליבו.



לא יהיו יותר
    לילות לבנים
    ולא ימים
    בצבעי פוסטרים
    של פרחים מהזכרון,
  לא יהיו יותר מיים
    ורק כחול כחול
    ועננים כבדים
  גם לא אדמה
    ואש שמחממת,
  רק כחול
    שאי אפשר לראות
    במרחבי השיממון.



And that's the story
     A prophecy for you . . .

לספר לכם סיפור
    וסתם שתדעו,
  שיר ערש לגדולים
    שכל הזמן ישנים,
    לילדים הגדולים
    שכל הזמן
    נורא נורא עסוקים,
  לאלו הרציניים
    שהולכים לשון עייפים
    ולעולם לעולם לא חולמים.
  So I'll keep on bumblling
      'cause that's what you like
    But please Remember
      and stay relaxed
    Not to huart me later
      when my voice is off
    'Thau I'll cause you some feel
      of inconvinious and strain
הדרמה הזו,כן ...
זו שתקרה,
הדרמה הזו
               השקטה כדממה . .  .
בדמי הימים הללו
    מתהפכות להן
    שכבות האדמה העליונות
  ומשהו בוקע ורוצה אור
    משהו נולד פה,
    משהו נולד פה !
    שחור וקטן,
    שחור וקטן.,
  אבל אנו פה
    מחליפים אופנות,
    מחליפים מצבים
    והלכי רוחות ;

ו . . .
    תוכן חיינו בשנויים,
    נמרצים כלכך
    למלאת חללים.,
  ובכל חלל קטן או גדול
    בכל שחור דחוס ועצום
    יש נקב צר
    קטנטנטן
    דרכו אפשר כמו לצפות את
    אותו השחור, העולל הקטן.


 אך למי יש זמן
    להביט על טרררם
    שצבעו
    לא צבע
    לא אור לא דם
    וגודלו
    פחות מטבעי,
    לו כובד
    לא צורה של שיגרה,
  ההווה נעמד
    ואפילו לא מת
    עדיין . . .
    ואתם לא חוקרים
    ולא מרגישים.,
  הזמן נעצר
    ולא התקפל
    עדיין . . .
  ואתם לא חושבים
    את המעט להבין ש:
בכל חלל
    שאתםממלאים
    מתנפחת לה רחם
    ובתוכה מלאכים,
  רחם יפייפיה
    ו מ ד ה י מ ה,
    אך להלם הואקום
    שהיא תבקע
    תהייה תגובתכם
    ת ד ה מ ה  ו ב ה ל ה !
      ואתם - - -
ואתם - - -
    משחזרים נוסטלגיות
    וגם ממחזרים ארכיאולוגיות
    של צללי צלילי צלילים,
    חושבים ריחות
    וטועים לטעום מראות
    של ולדות קדושים
   מזכרון מאוחד,
    שאינכם יודעים אפילו
    את דורות ההמשך שלהן .
העולם כמעט מת
    ואתם עדיין נושמים,
    את אלוהים הורגים
    באופנות ישימון,
    וממציאים כל ערב
    ויברטור גאון
    שיחשוב בשבילכם
    את הקשר הבא
    וגם יעסה לכם שפריץ!
    ממש ש י ג ע ו ן  !! !
אז פתאום אני חושב
    כמה זה פשוט
    וכמה מוזר,
    שאתם מ א ז י נ י ם
  כי הרי
    אלו שמפי הן
    רק מילים ומילים
  כלומר ...זה ברור
    ואותי אפילו אינכם שונאים,
    רק חושבים :
  "הוא קצת קוקו"
  + תנועת אצבע מסובבת
    על הצדע ,
    ואוטוטו מסתלקים .
ואתם מודדים
    מרחקים וזמנים,
    סרגלים ישרים
    ועגולים סגורים,
  ואתם עוורים וגם חרשים
    וכלכך בודדים
    וכלכך אבודים .
But listen baby,
           for you I care,
              Take my prophecy
            a lifetime to be
    Born again .
לא מדינות ולא אירגונים
    לא חברות ושום בטחונות,
    משפחה היא קבר ללא זכרונות.,
  מליוני עידנים
    של אבני אבנים.
  ופרח הוא פלסטיק
    ופלסטיק - בשר
    ובשר - תשוקה
    ותשוקה - אש
    ששורפת ושורפת
    כל נבט אהבה .
                    ופעם , מתישהו
                                       באיזה עידן
                                      בים אינסוף של זמן
                                      בא אלי נסיך,
                                     ירד מסוסו הנהדר
                                     חייך בבישנות
                                     וקרב אלי,
                                     כרע על ברכיו
                                    למרגלות ערסלי
                                    הניח ידו על אזני,
                                   קרב את פיו
                                   ולחש באזני :

ונולד לו עולל
    )לא בוכה ביציאה(
ורך לו נולד
    לעולם לא יישבע
    כי רעב הוא כלכך
נולד לו
    החור השחור
  ופלט לראשונה
  וגם באחרונה :
" ואתם הרי כלכך מתוקים,
 "